סא"ל הרב אודי שורץ, ראש ענף ההלכה, הרבנות הצבאיתשאלה: האם חיילים שיוצאים לפעילות מבצעית לקראת החשיכה, וישובו ממנה רק למחרת בבוקר, יכולים לקיים את ליל הסדר ומצוותיו טרם צאתם, עוד לפני שקיעת החמה?
תשובה: המשנה הראשונה בפרק "ערבי פסחים" (הפרק העשירי והאחרון במסכת פסחים) מלמדת שאין לקבוע סעודה בערב הפסח "עד שתחשך". בעלי התוספות ועוד מן הראשונים שם ביארו, שאף שהלכה פסוקה היא שניתן "להוסיף מחול על הקודש", ולהקדים ולקבל שבת וחג, ואף להתפלל ערבית ולקדש קידוש היום עוד לפני שקיעת החמה (לאחר "פלג המנחה", שהוא כשעה ורבע לפני השקיעה), הרי שבליל הסדר נתחדשה ההלכה "עד שתחשך", ועל כן לא ניתן להקדים ולקבל את החג לפני צאת הכוכבים. ואמנם, בהגדה של פסח נאמר בפירוש שמצות סיפור יציאת מצרים היא אך ורק "בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך", ועל כן כאמור לא ניתן להקדים ולהתחיל את ליל הסדר לפני צאת הכוכבים.
בשו"ת תרומת הדשן (קל"ז) מבאר, שאף שהכוס הראשונה מארבע הכוסות היא כוס של קידוש, והרי כאמור ניתן להקדים ולקדש בערב שבת וחג גם לפני שקיעת החמה, הרי שלהלכה נדרש לשתות את כל ארבע הכוסות בלילה – בזמן קיום מצוות הסדר. לפיכך, אפילו את כוס הקידוש הראשונה לא ניתן להקדים לצאת הכוכבים. כך נפסקה ההלכה גם בשולחן ערוך (אורח חיים, תע"ב א').
במשנה ברורה (סימן תע"ב ס"ק ה') הדגיש, שאין לקדש אפילו בזמן בין השמשות, וחובה להמתין עד צאת הכוכבים. אמנם, מדברי החתם סופר (בחידושיו לפסחים, דף צ"ט) משמע שיש מקום להקל בזמן בין השמשות – לאחר השקיעה ולפני צאת הכוכבים – אך פוסקים רבים נקטו כפשט דברי הראשונים וכפסק המשנה ברורה, שיש להמתין עד לצאת הכוכבים.
עם זאת, בספר "יבין שמועה" (שחיבר רבי שמעון בן צמח דוראן – התשב"ץ – מגדולי ספרד וצפון אפריקה בסוף תקופת הראשונים) חלק על תרומת הדשן, וכתב ש"אין מדקדקים בדבר", וניתן לקדש עוד לפני צאת הכוכבים. אף שהשולחן ערוך פסק כדעת תרומת הדשן, שאין לקדש לפני צאת הכוכבים, הרי שלהלכה פסק הרב עובדיה יוסף זצ"ל (חזון עובדיה פסח, כרך ב' סימן א') שבשעת הדחק ניתן לסמוך על התשב"ץ, ולקדש את קידוש היום עוד לפני צאת הכוכבים. אמנם, ברור שגם לשיטתם חובה להקפיד על אכילת מצה ומרור רק לאחר צאת הכוכבים.
הרב משה הררי (בספרו "מקראי קודש" על ליל הסדר, פרק ד' הערה קמ"ה) מצטט בשמו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל פסק מקל אף יותר, שלפיו חיילים שיוצאים לפעילות מבצעית יוכלו להקדים ולקיים את ליל הסדר כולו – מלבד ברכת "על אכילת מצה" – כבר מפלג המנחה. אמנם פסק זה מחודש, ורבים מפוסקי הזמן חלקו עליו. גם הרב שלמה גורן זצ"ל, שבשבוע שעבר למדנו שהיקל לחיילים לקיים את ליל הסדר בברכותיו גם אחרי חצות הלילה, קובע בנחרצות שבעניין זה של קיום ליל הסדר לפני שקיעת החמה לא ניתן להקל, ואי אפשר לשתות אפילו את הכוס הראשונה של הקידוש לפני צאת הכוכבים.
להלכה, חיילים שאין באפשרותם לקיים את מצוות הסדר כלל בזמן שבין צאת הכוכבים לעלות השחר, הינם בגדר של "העוסק במצוה פטור מן המצוה". בד בבד, הרבנות הצבאית מורה לחיילים כאלה להקדים ולקדש קידוש היום לאחר פלג המנחה, ואף לאכול שתי מצות כדי לזכות ל"קידוש במקום סעודה" ולסעודת יום טוב. כמובן, בכך אין יוצאים ידי חובת כוס ראשונה של ארבע כוסות או מצות מצה, ואולם הם מרוויחים לפחות קידוש וסעודה של יום טוב. אמנם, אין לאכול מצה ביום י"ד בניסן, אך הרב אביגדור נבנצל שליט"א פסק, שהיות וחיילים אלה בלאו הכי לא יוכלו לאכול מצה כל הלילה, אין עליהם איסור לאכול מצה בי"ד בניסן.
פשוט וברור, שאם יש אפשרות לעצור במהלך הפעילות אפילו לדקות ספורות, רק כדי לאכול כזית מצה – כך ראוי לנהוג, ולברך "על אכילת מצה", וחייל שיודע שהדבר יתאפשר לו, יימנע מאכילת מצה בערב החג, ולפני היציאה לפעילות יאכל מאכלים אחרים.
נעיר, לסיום, שבאותה תשובה של תרומת הדשן נאמר, שגם בליל הסדר נהוג היה להתפלל את תפילת ערבית קודם צאת הכוכבים, וכך ניתן היה להתחיל את הקידוש מייד אחרי צאת הכוכבים. אמנם, יש מן הפוסקים האחרונים שקבעו שהנוהגים לומר הלל בברכה בתפילת ערבית של פסח אינם יכולים לברך על ההלל לפני השקיעה, אך נראה שניתן להקל בכך בזמן "בין השמשות". לפיכך, אם הדבר מתאפשר ניתן להתפלל ערבית מבעוד יום (לאחר "פלג המנחה"), לומר את ההלל שלאחר תפילת ערבית אחרי השקיעה, וכך להתחיל את הסדר מייד אחרי צאת הכוכבים, ולצאת אל הפעילות המבצעית, שכלשונו של הרב גורן שציטטנו בשבוע שעבר הינה חלק ממשימתם של "נושאי החירות האמיתיים" של עם ישראל. ה' ישמור צאתם ובואם של חיילינו מעתה ועד עולם.
